ישנם לא מעט הורים שמתמודדים עם תופעה זהה אצל התינוק שלהם: התינוק מתגרד בלי הפסקה, העור על הלחיים או בכפלי המרפקים אדום ויבש, ושום קרם רגיל לא עוזר. מדובר לרוב על אקזמה, או בשמה הרפואי דרמטיטיס אטופית והיא מחלת העור הדלקתית הנפוצה ביותר בעולם. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, היא פוגעת בכ-15% עד 20% מהילדים ובכ-10% מהמבוגרים במדינות המפותחות. למרות שמדובר במצב כרוני, הבנה נכונה של הגורמים והטריגרים שגורמים להופעתה מלכתחילה, יכולה לשנות את חיי המטופלים לחלוטין.
מה בעצם קורה בעור כשיש אקזמה?
במצב תקין, העור פועל כשכבת הגנה שמונעת חדירה של חיידקים, אלרגנים וגורמים מזיקים אחרים. אצל אנשים הסובלים מאקזמה, שכבת ההגנה הזו איננה עובדת בצורה תקינה. מחקרים שפורסמו ב-Journal of Allergy and Clinical Immunology הראו שמוטציות בגן פילגרין, חלבון מפתח בשכבה החיצונית של העור, קיימות אצל כ-30% מחולי האקזמה. כאשר שכבת ההגנה איננה מבצעת את פעולתה בצורה איכותית מספיק, העור מאבד לחות מהר יותר ומאפשר לגורמים חיצוניים לחדור וליצור תגובה חיסונית משמעותית והתוצאה היא דלקת כרונית שמתבטאת באדמומיות, גירוד עז, יובש וסדקים בעור. כך למעשה נוצר מעגל שבו האדם מגרד את האזור הפגוע ובכך מחמיר את הדלקת והוא מהווה את אחד האתגרים הגדולים בניהול המחלה. הגירוד באקזמה שונה מגירוד רגיל: הוא מגיע מעומק העור ולא נרגע בקלות, ובמקרים קשים הוא מפריע לשינה ולתפקוד היומיומי.
מה מחמיר את האקזמה?
זיהוי הטריגרים האישיים הוא צעד קריטי בניהול המחלה. בין הגורמים השכיחים ביותר נמצאים חומרי ניקוי ודטרגנטים עם סולפטים, בדים סינתטיים או צמר שמגרים את העור, שינויי טמפרטורה קיצוניים, יובש באוויר ומתח נפשי. מחקר מאוניברסיטת נוטינגהם שפורסם בשנת 2023 מצא קשר ישיר בין רמות קורטיזול גבוהות, הורמון הסטרס, לבין התלקחויות של אקזמה. גם מאכלים מסוימים יכולים להחמיר את המצב אצל חלק מהמטופלים, בעיקר חלב, ביצים, בוטנים וסויה, אם כי הקשר בין תזונה לאקזמה מורכב ומשתנה מאדם לאדם. ניהול יומן טריגרים, שבו כותבים את כל מה שאוכלים, חומרים מיוחדים שנחשפים אליהם וזמנים שבהם מתפרצת אקזמה, יכולים לסייע בזיהוי דפוסים אישיים הנוגעים להתפרצות אקזמה. גם אבק בית, קרדית האבק ופרוות בעלי חיים הם גורמים מוכרים להחמרה, ולכן שמירה על סביבה נקייה ומאווררת חשובה במיוחד לסובלים מהמחלה.
גישות טיפוליות: מה עובד?
הבסיס לכל טיפול אקזמה הוא לדאוג ללחות של העור באופן תמידי. מריחת קרם לחות עשיר לפחות פעמיים ביום, מיד אחרי רחצה כשהעור עדיין לח, עוזרת לשקם את שכבת ההגנה של העור ולמנוע התפרצויות, תכשירים עם קרמידים, חומצה היאלורונית או שיאה באטר נחשבים ליעילים במיוחד. כשלחות לבדה לא מספיקה, הטיפול התרופתי הקלאסי כולל משחות סטרואידיות בעוצמות שונות, שמפחיתות דלקת וגירוד תוך ימים ספורים. לטיפול ארוך טווח, מעכבי קלצינאורין כמו טקרולימוס מציעים חלופה ללא סטרואידים. גם רחצה נכונה תורמת כאשר מומלץ להתקלח במים פושרים ולא חמים, להגביל את זמן הרחצה לעשר דקות ולהשתמש בתחליפי סבון עדינים ללא בישום. מיד אחרי הייבוש העדין של העור, כדאי למרוח שכבה עבה של קרם לחות כדי לשמור את הלחות בתוך העור.
פריצות דרך חדשות בעולם הטיפול
השנים האחרונות הביאו מהפכה של ממש בטיפול באקזמה בינונית עד קשה. דופילומאב, הביולוגי הראשון שאושר לאקזמה, חולל שינוי דרמטי באיכות החיים של מטופלים שלא הגיבו לטיפולים מסורתיים. בדצמבר 2024 אושר נמוליזומאב, הביולוגי הראשון שמכוון ספציפית לאינטרלויקין 31, הציטוקין האחראי העיקרי לגירוד. בנוסף, טפינרוף, משחה מקומית חדשנית שאושרה לשימוש בסוף 2024, מציעה מנגנון פעולה שונה לחלוטין מסטרואידים ומתאימה גם לילדים מגיל שנתיים.
ההתקדמות המדעית מספקת תקווה אמיתית לאנשים שחיים עם אקזמה עקשנית, והופכת את המחלה למשהו שקל יותר להתנהל איתו עם פחות תופעות לוואי ותוצאות טובות יותר לטווח הארוך.
