התקנת עמדת טעינה אחת בחניון של בניין היא בדרך כלל עניין פשוט יחסית. האתגר מתחיל כאשר מצטרפים עוד ועוד רכבים חשמליים, וכל דייר או עובד רוצה לטעון את הרכב באותן שעות.
בשלב הזה, כבר לא מדובר רק בבחירת עמדת טעינה. צריך לבחון את תשתית החשמל של המבנה כולו, את ההספק הזמין ואת הדרך שבה מחלקים אותו בין מערכות הבניין לבין עמדות הטעינה.
כאן נכנס לתמונה ניהול עומסים לעמדות טעינה.
למה טעינת רכבים חשמליים עלולה ליצור עומס על הבניין?
לכל מבנה יש חיבור חשמל והספק מוגדרים. ההספק הזה משמש כבר היום מערכות כמו מעליות, תאורה, משאבות, מיזוג אוויר, חניונים ומערכות משותפות נוספות.
כאשר מוסיפים עמדות טעינה לרכב חשמלי, מצטרפים צרכני חשמל חדשים שיכולים לפעול במשך שעות.
עמדה אחת בדרך כלל אינה מהווה בעיה משמעותית. אבל אם בבניין מותקנות עשר, עשרים או עשרות עמדות, צריכת החשמל הפוטנציאלית יכולה לגדול בצורה משמעותית.
לכן השאלה החשובה היא לא רק כמה עמדות ניתן להתקין, אלא כמה מהן יכולות לפעול במקביל ובאיזה הספק.
מהו ניהול עומסים לעמדות טעינה?
ניהול עומסים מאפשר לשלוט בכמות החשמל שמוקצית לעמדות הטעינה בהתאם להספק הזמין בבניין.
במקום שכל עמדה תפעל תמיד בהספק המרבי שלה, המערכת מחלקת את ההספק הזמין בין הרכבים המחוברים.
לדוגמה, בשעות שבהן צריכת החשמל של הבניין גבוהה, ניתן להפחית זמנית את ההספק שמועבר לעמדות. כאשר צריכת החשמל בבניין יורדת, ניתן להגדיל מחדש את קצב הטעינה.
בפועל, רוב הרכבים נמצאים בחניה במשך מספר שעות, ולכן במקרים רבים אין צורך לטעון כל רכב בהספק המקסימלי בכל רגע.
למה ניהול עומסים חשוב במיוחד בבניינים משותפים?
בבניין עם מספר מצומצם של רכבים חשמליים קל יחסית להתייחס לכל עמדה בנפרד.
אבל ככל שמספר הרכבים גדל, הגישה הזו הופכת לפחות יעילה.
אם כל דייר מתקין מערכת נפרדת ללא תכנון מרכזי, עלולות להיווצר מגבלות תשתית, קשיי התחשבנות וקושי להוסיף עמדות נוספות בעתיד.
מערכת מרכזית של ניהול עומסים לתשתיות טעינה מאפשרת להתייחס לכל עמדות הטעינה כחלק ממערכת אחת ולחלק את ההספק הזמין בהתאם לצריכה בפועל.
במערכות מתקדמות ניתן לשלב גם ניטור, הרשאות משתמשים, פיקוח על צריכת האנרגיה וניהול מספר רב של עמדות ממערכת מרכזית.
האם חייבים להגדיל את חיבור החשמל?
לא בהכרח.
כאשר מספר עמדות הטעינה גדל, אחד הפתרונות האפשריים הוא להגדיל את חיבור החשמל או לשדרג רכיבים בתשתית.
אבל לפני שמבצעים שדרוג כזה, כדאי לבדוק האם ניתן לנצל טוב יותר את ההספק שכבר קיים.
מערכת ניהול עומסים יכולה לזהות את ההספק הזמין ולהקצות אותו באופן דינמי לעמדות הטעינה.
Schneider Electric, למשל, מתארת את מערכת EVlink Load Management כפתרון שמאפשר חלוקה מחדש של עומסי הטעינה במבנה, במטרה לצמצם את הצורך בשדרוג שנאים או ציוד חשמלי כאשר התשתית הקיימת מאפשרת זאת.
המשמעות היא שבמקרים מסוימים ניתן להרחיב את מספר עמדות הטעינה מבלי להגדיל מיד את כל תשתית החשמל.
ניהול עומסים סטטי לעומת ניהול עומסים דינמי
לא כל מערכות ניהול העומסים פועלות באותה צורה.
ניהול עומסים סטטי מגדיר מראש הספק קבוע שמוקצה לעמדות הטעינה. ההספק הזה מתחלק בין הרכבים שמחוברים באותו רגע.
ניהול עומסים דינמי מתקדם יותר. הוא יכול להתחשב בצריכת החשמל בפועל של המבנה ולהתאים את ההספק לעמדות בהתאם.
לדוגמה, אם בשעות הלילה צריכת החשמל של מערכות הבניין נמוכה, ניתן להעביר יותר חשמל לטעינת הרכבים.
כאשר הצריכה עולה, המערכת יכולה להפחית את ההספק שמוקצה לטעינה.
כך ניתן לנצל בצורה יעילה יותר את הקיבולת החשמלית הקיימת.
התכנון צריך לקחת בחשבון גם את הרכב הבא
אחת הטעויות הנפוצות בבניינים היא לתכנן את התשתית רק לפי מספר הרכבים החשמליים הקיים היום.
אם בבניין יש כיום שלושה רכבים חשמליים, קל לבחור פתרון שמתאים לשלוש עמדות. אבל בתוך מספר שנים המספר הזה יכול לגדול משמעותית.
לכן כדאי לתכנן מראש:
- כמה עמדות ניתן יהיה להוסיף בעתיד
- האם קיימת תשתית תקשורת מתאימה
- כיצד יתבצע ניהול העומסים
- כיצד תימדד צריכת החשמל של כל משתמש
- האם ניתן יהיה לנהל את כל העמדות ממערכת אחת
תכנון מוקדם יכול לחסוך צורך בשינויים משמעותיים בתשתית בכל פעם שמתווסף רכב חדש.
לא רק טעינה: גם ניטור וניהול
כאשר מספר משתמשים חולקים תשתית טעינה, יש צורך גם לדעת מי צרך כמה חשמל.
מערכת מנוהלת יכולה לספק מידע על הצריכה של כל עמדה או משתמש, ולאפשר בסיס מסודר יותר להתחשבנות.
בחניונים של בנייני משרדים, בניינים משותפים או מתחמים מסחריים, ניתן לשלב גם הרשאות משתמשים, ניטור מרחוק ובקרה על זמינות העמדות.
במקום לראות בכל עמדה מכשיר עצמאי, ניתן להתייחס לכל מערך הטעינה כחלק ממערכת ניהול האנרגיה של המבנה.
ומה לגבי בניינים חדשים?
במבנים חדשים קל יותר לתכנן מראש את המעבר לרכב חשמלי.
כבר בשלב התכנון ניתן להתייחס ללוחות החשמל, לתעלות, לתקשורת, לחלוקת ההספק ולמספר עמדות הטעינה שיידרשו בעתיד.
ככל ששיעור הרכבים החשמליים גדל, תשתית הטעינה הופכת לחלק אינטגרלי ממערכות החשמל והאנרגיה של המבנה.
פתרונות טעינה חכמה לרכב חשמלי במבנים משלבים כיום בין עמדות טעינה, ניהול אנרגיה ומערכות המבנה, ומאפשרים להרחיב את התשתית בהתאם לצורך.
5 שאלות שכדאי לשאול לפני שמוסיפים עמדות טעינה
לפני הרחבה של מערך הטעינה בבניין, כדאי לבדוק:
- כמה הספק חשמלי זמין בבניין כיום?
- כמה רכבים חשמליים צפויים להשתמש בחניון בשנים הקרובות?
- האם קיימת מערכת לניהול עומסים בין העמדות?
- כיצד מתבצעים ניטור צריכת החשמל והחיוב של כל משתמש?
- האם התשתית הקיימת מאפשרת להוסיף עמדות נוספות בעתיד?
עמדת הטעינה היא רק חלק מהתמונה
כאשר יש רכב חשמלי אחד בבניין, עמדת הטעינה יכולה להיראות כמו עוד צרכן חשמל.
כאשר יש עשרות רכבים, מדובר כבר בתשתית אנרגיה שצריך לנהל.
לכן, ככל שהמעבר לרכב חשמלי מתקדם, השאלה אינה רק איזו עמדה להתקין. צריך לחשוב גם על ההספק הקיים, על מספר המשתמשים העתידי ועל הדרך שבה כל מערך הטעינה יעבוד יחד.
במקרים רבים, ניהול עומסים לעמדות טעינה הוא מה שמאפשר לבניין להרחיב את מערך הטעינה בצורה מסודרת, תוך ניצול טוב יותר של תשתית החשמל הקיימת.



